התחנה בחופשה בשל שיפוצים,
חוזרים בקרוב עם אתר חדש

ארקטיק מאנקיז-Arctic Monkeys

דף הבית >> מוסיכֵּיפּדיה >> ארקטיק מאנקיז-Arctic Monkeys >> ארקטיק מאנקיז-Arctic Monkeys
 
 

הכל על להקת ארקטיק מאנקיז - Arctic Monkeys


מאת: ערבה אשכנזי | יום ראשון 22 בפברואר 2015

          

.

 
להקת האינדי- רוק האנגלית ארקטיק מאנקיז שנוסדה בשנת 2002 בהיי גרין, פרבר של שפילד, מורכבת מאלכס טרנר (סולן וגיטרה), ג'יימי קוק (גיטרה), ניק אומאלי (בס וקולות רקע) ומאט הלדרס (תופים וקולות רקע).

האלבום הראשון של ארקטיק מאנקיז זכה להצלחה רבה, וגם הפך לאלבום הבכורה הנמכר ביותר תוך הכי מעט זמן בבריטניה, ודחק למקום השני את הלהקה הקודמת שהחזיקה בתואר הנ"ל – Elastica, עם אלבום בעל אותו השם.

הלהקה זכתה שבע פעמים בפרסי מוסיקה בריטים – ביניהם בפרס הלהקה הבריטית הטובה ביותר, ובפרס האלבום הבריטי הטוב ביותר (פרס בו זכתה שלוש פעמים בסך הכל). הלהקה גם הייתה מועמדת פעמיים לפרס הגראמי, וזכתה בפרס המרקורי ב- 2006 עבור אלבומה הראשון, בנוסף למועמדויות ב- 2007 ו- 2013. הלהקה הופיעה פעמיים בראש פסטיבל גלסטונברי, ב- 2007 וב- 2013.

ארקטיק מאנקיז היו מהראשונים שהגיעו לתודעת הקהל דרך האינטרנט (דרך אתרי מעריצים, ולא אתר הלהקה), כאשר נשמעו קולות כי דרך פעילותה באינטרנט הלהקה מבשרת את השינוי בו ניתן לשווק ולקדם להקות באמצעות הרשת.


 
ציור: kaio89.deviantart

סגנון מוסיקלי והשפעות
 
המוסיקה של ארקטיק מאנקיז נמצאת בעיקרון תחת קטגוריית האינדי רוק, למרות כי הסגנון המוסיקלי של הלהקה השתנה בין סוגי הרוק השונים בכל אלבום שהיא הוציאה. מפתח לסאונד של הלהקה שניתן למצוא לאורך כל האלבומים שלהם הוא הסולן אלכס טרנר, המורכבות שבטרנר והעברת המילים במהירות אותן הוא שר עם מבטא בריטי שפילדי חזק, היא זו שהפכה את המוסיקה של ארקטיק מאנקיז למפורסמת בשנותיהם הראשונות.

האלבומים הראשונים שלהם, 
Whatever People Say I Am, That's What I'm Not, ו-  Favourite Worst Nightmare הם בעלי שורשים חזקים של הז'אנרים גראנג' רוק והתעוררות הפוסט-פאנק, עם המילים החדות והנוקבות של טרנר. באלבום הראשון שלהם, טרנר בוחן את ההתנהגות של בני אדם במועדוני הלילה, כמו גם את התרבות של עיר הולדת הלהקה- שפילד. טרנר מתאר כי "נעלי הריקודים" הם על "אותם אנשים שמנסים למשוך (אנשים) בכל פעם שהם יוצאים החוצה, לא משנה כמה הם מנסים להסתיר זאת". נושאים אלה ממשיכים להופיע גם באלבום הבא, Favourite Worst Nightmare, כשחברי הלהקה ממשיכים בהתקדמותם המוסיקלית.
 
שירים כמו Fluorescent Adolescent ו- Do Me A Favour מתארים מערכות יחסים כושלות, נוסטלגיה והתבגרות, כאשר מוסיקלית הלהקה מציגה סאונד יותר עוצמתי ואגרסיבי. האלבום Humbug היווה שינוי משמעותי בסאונד בהשפעתו של המפיק החדש ג'וש הומה, שכיוון את המוסיקה להישמע יותר פסיכודלית רוק, בעוד המילים שטרנר כתב נעשו יותר מופשטות והמשפטים היו בעלי מסרים סמויים יותר ופחות ישירים ושנונים.

האלבום הרביעי Suck It and See מציג את הסגנונות השונים שהלהקה מערבבת, בבגרות רבה. טרנר אמר כי הוא חושב ש- "האלבום החדש הוא איזון בין שלוש האלבומים הראשונים. אמנם אין ליריקה על שורות של מוניות או משהו כזה, אבל יש מעט מהשקפת העולם עם חוש ההומור שהיה לי כשכתבתי את השירים הישנים, וגם מעט מהדברים מהאלבום Humbug". מבקרים מצביעים גם על השפעה של רוק בריטי וינטג'י של להקות משנות ה- 60', כמו גם השפעה של להקת הסמית'ס, והשפעות שקטות ואיטיות יותר כמו בבלדות האהבה, שניתן למצוא בכמות נכבדת יותר באלבום זה לעומת השירים המהירים והרוקיסטיים יותר, שמאפיינים את המוסיקה של הלהקה.

בשנת 2012 התפרסם ראיון במגזין NME עם סולן הארקטיק מאנקיז אלכס טרנר, שהציג את ג'ון לנון כבעל השפעה מרכזית על הליריקה של הלהקה. כאשר דיברו על לנון, טרנר אמר:" אני נזכר בתקופה שבה התחלתי לכתוב שירים וליריקות, מאוד רציתי שתהיה לי היכולת לכתוב שיר בסגנון 
Fluorescent Adolescent- מהמובחרים של המאנקיז

I Am The Walrus, אבל גיליתי שזו מטלה ממש קשה לביצוע. אתה מקשיב לשיר הזה וזה נשמע מטופש, אבל זה קשה לכתוב משהו בסגנון הזה ולגרום לזה להישמע משכנע. ללנון בהחלט היה את הכישרון לזה".

לפי הלהקה, האלבום החמישי AM הוא בעל השפעות מעט יותר היפ- הופיות. כפי שאלכס טרנר הצהיר בראיון עם המגזין NME, זה "כמו המקצב של דוקטור דרה, רק שאנחנו עשינו למקצב הזה תספורת בסגנון אייק טרנר, ודחפנו אותו לעבר דהירה ברחבי המדבר על גבי סטראטקוסטר". הוא גם תיאר את הלהקות אאוטקאסט, אליה ובלאק סאבאת' כבעלות השפעה על האלבום. לאלבום יש מקצבים יציבים יותר לאורכו אך בכלליות גם תחושה רגועה, וזאת לצד שירים כבדים יותר כמו R U Mine? כמו גם שירים רכים יותר- Mad Sounds או No.1 Party Anthem.


 
השנים הראשונות

הלהקה החלה לעשות חזרות בסטודיו Yellow Arch שנמצא בפרברה של שפילד ניפסנד, והופיעה בפעם הראשונה ב- 13 ביוני 2003 במועדון The Grapes במרכז העיר שפילד. לאחר כמה הופעות מוצלחות הלהקה החלה להקליט אלבום דמו שהכיל 17 שירים וצרבה אותו במחשב ביתי, האלבום חולק בהופעות ושמו- Beneath the Boardwalk  ("מתחת לטיילת") ניתן על ידי המעריצים על שם המיקום בו חילקו אותו בפעם הראשונה. כמו כן האלבום הופץ על ידי המעריצים באתרי שיתופי-קבצים, ובכך קהל המעריצים הלך וגדל. כמו כן כאשר הלהקה נשאלה על פופולריות עמוד המייספייס שלהם, היא סיפרה כי היא לא מודעת לתופעה, ושכנראה מעריצים יצרו את דף המייספייס בעצמם.

הלהקה החלה לצבור פופולריות ברחבי צפון אנגליה כאשר הגיעה לתודעה דרך רדיו BBC והעיתונות הבריטית. צלם חובבן מקומי בשם מארק בול, צילם חלק מהופעות הלהקה והפיק קליפ וידאו בשם Fake Tales of San Francisco, אותו הוא פירסם באתר האינטרנט האישי שלו לצד תוכן אלבום הדמו Beneath the Boardwalk.
במאי 2005 ארקטיק מאנקיז שיחררה את הסינגל הראשון שלה – Five Minutes with Arctic Monkeys, אותו הקליטה באופן עצמאי. נוסף על כך הלהקה גם הקליטה את השירים Fake Tales of San Francisco, ואת From the Ritz to the Rubble. כל אלה שוחררו במהדורה מוגבלת של 500 דיסקים בלבד ו- 1000 תקליטי 7 אינץ', אך גם ניתן היה להורידם בחנות האייטונס. מיד לאחר מכן הלהקה ניגנה והופיעה בפסטיבל רידינג ולידס, לצד להקות פחות ידועות שלא היו חתומות עבור אף חברת תקליטים. הופעתם בפסטיבל משכה קהל מעריצים רב ועוררה עניין רב בתקשורת.

לבסוף הלהקה חתמה חוזה הקלטות בהפקה העצמאית Domino ביוני 2005. הלהקה סיפרה כי היא נמשכה לאתיקת ה- DIY
(Do ItYourself)
 של בעלי חברת ההפקה לורנס בל, שדירתו משמשת כסטודיו ההקלטות ומחתים רק להקות שמוצאות חן בעיניו. העיתון הבריטי Daily Star דיווח כי ההחתמה בהפקתו של לורנס בל נעשית לאחר הצעות מפתות של חברות תקליטים אחרות – מיליון פאונד ב-EMI  ו- 725 אלף פאונד ב- Epic Records בארצות הברית, הלהקה הכחישה את הפירסומים הללו. 

הלהקה שחררה את את הסינגל הראשון בהפקת דומינו  I Bet You Look Good On The Dancefloor באוקטובר 2005. הסינגל זכה להצלחה רבה והגיע הישר למקום הראשון של מצעד הסינגלים הבריטי, כשהוא מדיח את שוגאבייבס ("Push the Button") ורובי וויליאמס ("Tripping") למקומות מתחתיו. הסינגל השני של ארקטיק מאנקיז When the Sun Goes Down (שמו הקודם של הסינגל היה Scummy) שוחרר ב- 16 בינואר 2006, גם הוא מגיע הישר למקום הראשון של מצעד הסינגלים הבריטי.הצלחת הלהקה עם מעט פרסום הובילה למחשבה כי כנראה חל שינוי בדרך של להקות חדשות להגיע לתודעת הציבור בבריטניה.
הסינגל המקצועני הראשון-

I Bet You Look Good On The Dancefloor


אלבום רשמי ראשון
 
בספטמבר 2005 הלהקה סיימה להקליט את אלבום הסטודיו הראשון שלה עם המפיק ג'ים אביס Whatever People Say I Am, That's What I'm Not  ("וואטבר מה שאנשים אומרים שאני, זה מה שאני לא"). האלבום הפך לזה שנמכר הכי מהר תוך הכי מעט זמן בכל היסטוריית המצעדים הבריטים, ומכר 363,735 עותקים בשבוע הראשון לצאתו, בנוסף מכר יותר עותקים ביומו הראשון למכירה – 118,501 – מאשר כל שאר עשרים האלבומים האחרים במצעד יחדיו.  

בתמונת האלבום רואים את כריס מק'קלור (אדם המקורב ללהקה) מעשן סיגריה. בתגובה לתמונה נשמעו ביקורות מצד ה- NHS (ארגון בריאות) בסקוטלנד, כי התמונה מעודדת את הרעיון שהעישון הוא בסדר. התמונה שמופיעה על הדיסק עצמו היא צילום של מאפרה מלאה בסיגריות. מנהל המוצרים של הלהקה דחה את ההאשמה, והציע את הטענה ההפוכה – "ניתן לראות מהתמונה כי העישון דווקא לא עושה טוב לעולם".
 
חודש לאחר מכן האלבום שוחרר בארצות הברית ונכנס למצעד האלבומים של הבילבורד במקום ה- 24, זאת לאחר שמכר כ- 34 אלף עותקים בשבוע הראשון למכירות, והפך לאלבום האינדי- רוק השני הנמכר ביותר בזמן הקצר ביותר בארצות הברית. עם זאת, המכירות בשנה הראשונה בארצות הברית לא תאמו את המכירות בבריטניה. הביקורות בארצות הברית היו פחות אוהדות מאלה שבבריטניה, מאופקות שלא נסחפו להתלהבות בעיתונות הבריטית. עם זאת, סיבוב ההופעות של הלהקה ב- 2006 בצפון אמריקה גרם להופעת ביקורות תומכות ביותר שטענו כי ההתלהבות הגדולה סביב הלהקה "התגלתה כמוצדקת". בינתיים מגזין ה- NME הבריטי הכתיר את האלבום הראשון של הארקטיק מאנקיז כ- "אלבום הבריטי החמישי הטוב ביותר בכל הזמנים". בטקס NME Awards בשנת 2006  אלבום הלהקה זכה בשלושה פרסים: הלהקה הבריטית הטובה ביותר, הלהקה החדשה הטובה ביותר, כמו גם השיר הטוב ביותר עבור השיר - I Bet You Look Good On The Dancefloor.


ארקטיק מאנקיז לא בזבזו את זמנים והספיקו גם להקליט אלבום EP עם חמישה שירים חדשים, אותו שיחררו באפריל 2006 תחת השם Who the Fuck Are Arctic Monkeys?. בגלל האורך הקצר של ה- EP, לא הייתה אפשרות שייכנס למצעד האלבומים והסינגלים הבריטי. זאת ועוד, הלשון הגרפית באלבום גרמה לירידה משמעותית בזמן ההשמעה ברדיו לעומת האלבום הקודם. עניין זה לא היווה דאגה רבה לפי מידע ממקורבים ללהקה שטענו כי "הם ביססו את שמם באינטרנט... לא אכפת להם אם הם לא ייכנסו לרדיו". הוצאת ה- EP רק כשלושה חודשים לאחר יציאת אלבום הסטודיו הראשון של הלהקה, סחפה לא מעט ביקורות נוקבות שטענו כי מדובר בניסיון לעשות קופה על גבי ההצלחה המיידית. לאור ביקורות אלה הגיבה הלהקה כי שחרור ה-EP הוא חלק מרצון הלהקה לשחרר חומרים חדשים ללא רצון להרוויח כסף, ולהימנע משעמום של "לבזבז שלוש שנים בהופעות על אלבום אחד".

זמן קצר לאחר שחרור ה- EP בבריטניה הלהקה הכריזה כי אנדי ניקולסון לא ייקח חלק בסיבוב ההופעות הקרב בצפון אמריקה, וזאת בגלל תשישות מ- "תקופת סיבוב ההופעות האינטנסיבית". בחזרה לבריטניה ניקולסון אישר כי הוא מתכוון לעזוב את ארקטיק מאנקיז ולהתחיל פרויקט משלו. הוא גם סיפר כי לא יוכל להתמודד עם ההצלחה והתהילה בששת החודשים הקרובים. בהצהרה שהופיעה באתר הרשמי של הלהקה נכתב:" אנחנו עצובים להודיע לכולם כי אנדי לא נמצא יותר בלהקה", דבר שאישר כי ניק אומאלי – הסולן לשעבר של דה דוגמנס, שתוכנן כי ישמש כבסיסט זמני רק לתקופת ההופעות – ימשיך לנגן עבור הלהקה עד סוף לוח ההופעות. זמן קצר לאחר מכן אושר כי ניק אומאלי הפך למחליף הרשמי של ניקולסון.
 
אלבום שני- Favourite Worst Nightmare (2007)
 
הסינגל הראשון ששוחרר ללא ניקולסון הוא השיר Leave Before the Lights Come On, שיצא באוגוסט 2006. טרנר אמר שמדובר באחד השירים האחרונים שנכתבו לפני תקופת ההצלחה של הלהקה, והציע כי השיר מרגיש ככזה שיכול להיכנס לאלבום. בהגיעו למקום הרביעי בבריטניה, הסינגל הפך להיות הכישלון הראשון של הלהקה בלהגיע למקום הראשון במצעדי המוסיקה.
 
האלבום השני של הארקטיק מאנקיז Favourite Worst Nightmare שוחרר באפריל 2007, שבוע לאחר יציאת הסינגל השני Brainstorm. כמו קודמו, Favourite Worst Nightmare נכנס הישר למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. טרנר תיאר את השירים כ"שונים מאוד לעומת הפעם האחרונה" והוסיף כי "הסאונד של חלק מהשירים קצת יותר עוצמתי כמו בשירים From the Ritz to the Rubble ו-The View From the Afternoon. הופעה סודית בלידמיל שבשפילד ב- 10 בפברואר 2007, הוציאה לראשונה שבעה שירים חדשים (שישה מהאלבום השני ואחד נוסף). ביקורות מוקדמות היו חיוביות, ותיארו את האלבום כ- "מאוד, מאוד מהיר, ומאוד, מאוד רועש".


Brainstorm

בינתיים, הלהקה המשיכה לקטוף פרסים מרחבי העולם, בעיקרם פרס 'האמן החדש הטוב ביותר בארצות הברית' בטקס חלוקת הפרסים PLUG Independent Music Awards- פרס 'אלבום השנה' ביפן, אירלנד וארצות הברית, ו- 'האלבום הטוב ביותר' כמו גם 'ה- DVD הטוב ביותר' בטקס NME  ב- 2007. השנה הסתיימה עם פרסי 'הלהקה הבריטית הטובה ביותר' ו'האלבום הבריטי הטוב ביותר' בטקס פרסי BRIT Awards 2008. זו הייתה השנה השניה ברציפות שהלהקה הייתה מועמדת עבור Mercury Prize, אך הפעם הפרס הוענק ללהקת קלקסונס.

ב- 29 באפריל 2007, היום בו האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, כל 12 השירים מתוכו נכנסו למצעד 200 הסינגלים הגדולים של בריטניה. בסך הכל, עד לתאריך זה נכנסו 18 שירים של ארקטיק מאנקיז למצעד 200 הסינגלים הגדולים של בריטניה. השירים Fluorescent Adolescent ו-505 הגיעו ל- 75 הטובים ביותר, למקומות 60 ו- 74 בהתאמה. הלהקה שיחררה לאחר מכן את השיר  Fluorescent Adolescent כסינגל, שהגיע למקום החמישי, אחרי שיחרור שיר מהופעה חיה ב- The Jonathan Ross Show.

הסינגל השלישי מהאלבום- Teddy Picker, שוחרר ב- 3 בדצמבר 2007. השיר הגיע למקום ה- 20, ונשאר ב- 40 הטובים למשך שבוע אחד, מה שהפך אותו לשיר שהגיע למקום הנמוך ביותר במצעדים בהיסטוריית הלהקה עד כה. לפני שיחרור סינגל זה, הלהקה השיקה מהדורה מוגבלת ביותר של 250 תקליטי ויניל תחת השם הבדוי The Death Ramps, שהכיל שני בי-סיידז מהסינגל Teddy Picker.

Teddy Picker


ארקטיק מאנקיז היו גולת הכותרת בפסטיבל גלסטונברי שנערך ב- 22 ביוני 2007, את שיאי ההופעה שידרו בערוץ BBC2. במהלך ההופעה, הלהקה הופיעה יחד עם  Dizzee Rascal ו- Simian Mobile Disco וביצעו קאבר לשיר Diamonds Are Forever של Shirley Bassey (וחודש שנתיים לפני כן על ידי קניה ווסט). הלהקה גם ביצעה הופעה גדולה בטירת מאלאהייד שבדבלין בינואר 2007 כאשר נוספה הופעה שנייה ביום שלמחרת. 

המאנקיז ביצעו שתי הופעות בזירה הבינלאומית של קרדיף ב-19 וב-20 ביוני 2007, ונתמכו על ידי חברים מקומיים של הלהקה Reverend and the Markers. הם גם הופיעו פעמיים באולם אלכסנדרה שבלונדון ב-8-9 בדצמבר 2007. ב-1 בדצמבר 2007 הלהקה התעקשה לקחת חופשת עבודה באיביזה, חופשה שהפכה להופעת הרוק האחרונה בבר מקומי באיביזה. הלהקה הופיעה בפני קהל של 700 איש בבר עצמו, כאשר בחוף הקהל הגיע לאלפי אנשים שלא יכלו להשיג כרטיסים להופעה בתוך הבר. ההופעה תוארה על ידי המגזין The Sun כ- "הופעת הרוק הטובה של הקיץ", ותיארה את האירוע "בעיני רבים מהקהל היה מדובר בהופעה הטובה בחייהם". הלהקה ביצעה את ההופעה האחרונה בסיבוב הופעות זה ב- 17 בדצמבר 2007, במנצ'סטר אפולו, כאשר הופעה זו גם הושקה בדיוידי At The Apollo, ששוחרר לקולנוע בשנה העוקבת.
Humbug (2008)
 
אחרי הפסקת עבודה זמנית בו אלכס טרנר הופיע והקליט בפרוייקט הצד שלו The Last Shadow Puppet, הלהקה הקליטה בסך הכל 24 שירים,  12 מתוכם במפגשי הקלטה עם ג'וש הומה מ- קווינס אוף דה סטון אייג' בתחילת סתיו 2008, ו- 12 האחרים במפגשים עם ג'יימס פורד באביב 2009 בניו יורק, לאחר סיבוב ההופעות הניו-זילנדי והאוסטרלי שלהם בינואר. במהלך סיבוב הופעות זה הושק הסינגל הראשי Crying Lightning  כהופעה חיה יחד עם שירי Humbug הבאים: Pretty Visitors, Dangerous Animals ו-Potion Approaching (שהיה ידוע לפני כן כ- Go-Kart), הוצאו כגרסאות חיות. 

בכתבה שפורסמה באתר ClashMusic.com, הכתב סיימון הרפר טען שהלהקה "מתריסה כנגד הציפיות וההשערות לחקור את העומקים אליהם היא יכולה להגיע כאשר היא צועדת מחוץ לסגנונות המוסיקה המקובלים שלה", וגם כי "טרנר הוא האמן של עצמו, אך בתוך אמנותו הוא הפך ליוצר שלא ניתן להשוות לאף כותב אחר, וזאת בזכות הנושאים שהוא מעלה, עם השינויים דרך הסיפורים והאלגוריות, אותם הוא מצליח להציג באופן כה עמוק וחזק עד שנשימתך נעתקת". באותו האתר, אלכס טרנר חושף כי הלהקה האזינה לניק קייב, ג'ימי הנדריקס וקרים כשהיא התחילה לכתוב את האלבום החדש – Humbug. האלבום שוחרר ב- 19 באוגוסט 2009, וכמו האלבומים הקודמים של הלהקה – Humbug הגיע הישר למקום הראשון.

הסינגל הראשון Crying Lightning אשר יצא ב- 6 ביוני שוחרר גם דרך אייטיונס וקיבל את השמעת הבכורה של השיר ברדיו באותו היום. ביולי 2009 הגיע למקום ה- 12 במצעד הסינגלים הבריטי, ולמקום הראשון במצעד האינדי הבריטי. הסינגל השני מהאלבום Cornerstone שוחרר בנובמבר 2009 ולפי המבקרים נכשל בלשחזר את ההצלחה שהייתה לכל סינגל קודם של ארקטיק מאנקיז, והגיע רק למקום ה- 94 במצעד הסינגלים הבריטי.

ארקטיק מאנקיז יצאה לסיבוב ההופעות העולמי הראשון של האלבום Humbug בינואר 2009, ששיאו הגיע בפסטיבל רידינג ולידס. במהלך ההופעה בפסטיבל זה, הלהקה ביצעה כמה שירים מ- Humbug, שירים נוספים מהאלבומים הקודמים, ובנוסף ביצעה קאבר לניק קייב אנד דה באד סידס, עבור השיר Red Light Hand. שיא נוסף שעשתה הלהקה בסיבוב ההופעות היה בליל ההופעות הראשון של פסטיבל אקזיט שבסרביה. בצפון אמריקה, שם קהל העוקבים היה נמוך יותר, הלהקה עשתה הופעה מקוצרת בפסטיבל אושגה שבמונטריאול, כמו גם הופעה מקוצרת בניו ג'רזי בפסטיבל All Points West Music and Arts. סיבוב ההופעות נחתם ב- 22 באפריל 2010, במקסיקו.


Crying Lightning




Cornerstone

Suck It and See (2011–12)

מגזין ה-NME  דיווח בינואר 2011 שארקטיק מאנקיז מאחדים כוחות עם המפיק ג'יימס פורד פעם נוספת, ושהם ישחררו את אלבומם הרביעי במועד המוקדם ביותר בסוף האביב של אותה שנה. מגזין Q דיווח כי האלבום הרביעי של הלהקה יהיה בעל סאונד יותר וינטג' מהאלבום הקודם Humbug, בנוסף  המגזין Q  הדפיס את הגיליון ה-299 והציג את האלבום: 'זה הסאונד של להקה שמגיפה את הווילונות ונותנת לאור השמש לחדור פנימה'.
 
הסינגל הראשון מהאלבום הרביעי ''Don’t Sit Down 'Cause I've Moved Your Chair, שוחרר כקובץ להורדה באינטרנט ב- 11 באפריל 2011, ועל תקליט ויניל עם השיר Brick By Brick ב-16 באפריל עבור יום חנויות התקליטים. ב- 17 באפריל הסינגל הגיע למקום ה-28 של מצעד הסינגלים הבריטי. גירסא נוספת של הסינגל, עם שני בי-סיידז, שוחרר על 7 ו-10 אינץ' תקליטי ויניל. הלהקה נתנה את האפשרות למעריציה להאזין לאלבום בחופשיות באתר הרשמי שלה, כדי שתהיה להם האפשרות להחליט אם לרכוש את האלבום או לא.

Suck It And See שוחרר ב-6 ביוני 2011, והגיע ישירות למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי.  בעצם כך ארקטיק מאנקיז הפכה ללהקה השנייה במספר שהגיעה למקום הראשון של מצעד האלבומים הבריטי, פעם רביעית ברציפות. הלהקה הכריזה על The Hellcat Spangled Shalalala כסינגל השני של Suck It And See, אך רוב המלאי נשרף בגלל המהומות שהיו בלונדון בזמן זה. הוצאה מוגבלת של 7 אינץ' תקליטי ויניל מהסינגל שוחררו לאתר הלהקה ב-14 באוגוסט. השיר הצליח להיכנס רק ל-200 השירים הטובים בבריטניה, אך הצליח להגיע למקום ה-25 בבלגיה. בספטמבר 2011 הלהקה שיחררה קליפ עבור השיר Suck It and See בהשתתפות המתופף מאט הלדרס, והוכרז כי השיר יצא כסינגל לקהל הרחב ב-31 באוקטובר 2011. ביולי 2011 הלהקה השיקה EP מהופעה חיה להורדה באייטיונס, עם 6 שירים שהוקלטו באייטיונס פסטיבל שהתרחש בלונדון.
The Hellcat Spangled Shalalala
 
Don't Sit Down 'Cause I've Moved Your Chair
 
 


 
AM (2012)

בפברואר 2012 הלהקה שיחררה שיר חדש בשם R U Mine? בערוץ היוטיוב שלה. במרץ השיר הגיע למקום ה-23 במצעד הסינגלים הבריטי בהורדות בלבד. ב-21 באפריל השיר שוחרר כסינגל, יחד עם השיר Electricity ששוחרר כבי-סייד, כאשר שחרורי שירים אלה נעשו עבור יום חנויות ההקלטות. השיר ציין שינוי סגנון מוסיקלי מסויים לעומת האלבום הקודם Suck It and See, בכך שנעשה בו שימוש כבד בפלצטו ובמקצבי היפ הופ, מה שבעצם היווה את ההשראה לאלבום AM.

ב-24 ביוני 2013, הלהקה הכריזה על האלבום החדש וציינה כי הוא ישוחרר ב-9 בספטמבר 2013. האלבום הוקלט באולפן ההלקטות ראנצ'ו דה לה לונה בג'ושוע טרי שנמצא בקליפורניה, ובו נמצאים כמה אמנים אורחים ביניהם ג'וש הומה מקווינס אוף דה סטון אייג', המתופף של אלביס קוסטלו, פיט תומאס, וגם ביל ריידר ג'ונס מהלהקה דה קורל.

ב-11 באוגוסט 2013, הארקטיק מאנקיז שיחררה את הסינגל הרביעי שלה מהאלבום AM, בשם Why'd You Only Call Me When You're High?, כמו גם את הבי-סייד בשם Stop The World I Wanna Get Off With You. הסינגל נכנס למקום ה-8 במצעד הסינגלים הבריטי והפך לסינגל הראשון שנכנס לעשרת הסינגלים הטובים ביותר במצעד מאז 2007, אז עם הסיגנל Fluorescent Adolescent. הלהקה השיקה את האלבום המלא באינטרנט, ארבעה ימים לפני ההוצאה הרשמית.

לאחר היציאה הרשמית של האלבום AM ב-9 בספטמבר 2013, הוא הגיע הישר למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, ומכר יותר מ-157 אלף עותקים כבר בשבוע הראשון ליציאתו. כתוצאה מכך, הארקטיק מאנקיז יצרו היסטוריה כחברת ההקלטות העצמאית הראשונה שמצליחה להגיע בפעם החמישית ברציפות למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. האלבום קיבל ביקורות נרחבות שטענו כי הוא זה שהביא למועמדות השלישית של הלהקה בפרס מרקורי. האלבום גם זכה בטקס פרסי בריט עבור האלבום הבריטי הטוב ביותר.

אלכס טרנר תיאר את האלבום AM כ- "אלבום המקורי ביותר של הלהקה עד כה" בו יש שילוב של מקצב תופי היפ הופ עם רוק כבד משנות ה-70. בנוסף לכך, טרנר ציין כי השיר Arabella מבטא למעשה את שני הסגנונות החדשים של האלבום בתוך שיר אחד. על AM טרנר המשיך בניסיונות של ליריקה יוצאת דופן, כאשר האלבום כולל בתוכו מילים של ג'ון קופר קלארק בשיר I Wanna Be Yours. טרנר ציין כי הופעתו של האמן האורח הומה, בשיר Knee Socks, הוא הרגע האהוב עליו ביותר בכל האלבום.
 R U Mine?

Do I Wanna Know?
 
Arabella

One for the Road


 


+ שלח משוב

מתוך מניפסט התחנה:

[...] בתחילת המילניום שידרה באזור המרכז תחנת רדיו בשם "רדיו BU" בתדר 99FM, הייתה זאת תחנה איכותית למוזיקה לועזית אפילו בסטנדרטים בילאומיים, היא המנטור, ותחנה זו ממשיכה את דרכה. [...] ברדיו מוסיכיף 69FM יושמעו שירים איכותיים בלבד,עם ליריקה מגוונת ועמוקה, ושאיפה לכמה שיותר "שכבות" של צלילים. בנוסף לא יושמעו שירים בעלי ליריקה גזענית ומעליבה [...]

רדיו מוסיכיף 2012 ©‬

לייבסיטי - בניית אתרים